#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח. 1 הבית והעליה ונפחתה העליה, וכן בית הבד וכו' ונפחת הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה. שיעור הפחת בכמה? ולמה נצרכו לחלוק בשניהם?	"רב אמר ברובה שאדם זורע ודר חציו למעלה וחציו למטה. ושמואל אמר בד' שאין אדם זורע ודר מחצה למעלה ומחצה למטה.<p dir=""rtl"">ונצרך שיותר אין דרים חצי למעלה וחצי למטה מלזרוע, ולכן אף ששמואל אמר בדירה השמיע בגינה ורב אף שחלק בגינה נצרך לחלוק גם בעליה.</p>"	בבא מציעא קיח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיח. 2 הכותל והאילן שנפלו לרה&quot;ר והזיקו האם חייב?<p dir=""rtl"">ומה הדין בנתנו לו זמן. וכמה שיעור הזמן?</p>"	"פטורים מלשלם [ובתוספתא מבואר דוקא אם בנה כדרכו אבל אם לא בנה כדרכו ונפל אפ' מחמת גשמים זועות ורוחות חייב].<p dir=""rtl"">נתנו להם זמן ונפלו, תוך הזמן פטורים, אחר הזמן חייבים. שיעור הזמן שנותנים ל' יום.</p>"	בבא מציעא קיח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח. 3 מי שנפל כותלו לתוך חצרו של חברו האם יכול לומר לו הגיעוך. ומה הדין אם קיבל עליו, האם יכול לחזור בו?	אינו יכול לומר לו הגיעוך (שאין מקנים לאדם בעל כוחו). ואם משקיבל עליו חזר בו, אם קודם שזכה יכול לחזור בו, ולא קנה את זה בקנין חצר שהוא רק השתמט, אבל אחר שפינה את זה, קנה ואינו יכול לחזור בו.	בבא מציעא קיח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיח. 4 השוכר פועל לעשות עמו בתבן ובקש (שלו או של הפקר) האם יכול לומר לו צא מעשה ידיך בשכרך?<p dir=""rtl"">ולמה נצרך גם כאן וגם ברישא גבי נפל כותלו לחצר חבירו?</p>"	"אינו יכול לומר לו הגיעוך, וקמ&quot;ל שאף כאן שחייב לו כסף ואמרי אינשי ממרי רשותיך פארי אפרע (בשכיר יש דין מיוחד של לא תלין פעולת שכיר דהינו מה שקבעת איתו). ונצרך גם ברישא, ששם אינו מחוייב לו כלום וס&quot;ד שיוכל לזכות לו בעל כורחו.<p dir=""rtl"">בבריתא איתא שכן יכול לומר לשכיר טול מה שעשית בשכרך, ולא קשיא שמשנתנו בשלו או בשל חברו ואמר שכרך עלי בין בשל הפקר שאמר לו להגביה. והבריתא ששכרו לקנות הפקר בהבטה, והבטה בהפקר לא קונה (ואיכא דאמרי שזה כתנאי אי הבטה בהפקר קונה).</p>"	בבא מציעא קיח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח. 5 האם הבטה בהפקר קונה. ובמה המחלוקת האם שומרי פירות נוטלים שכרם מתרומת הלשכה או שיכולים להתנדב לשמור בחינם (3)?	"תנן 'שומרי ספיחי שביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ר' יוסי אומר הרוצה מתנדב הוא שומר חינם, אמרו לו אתה אומר כן אין באין משל ציבור'. <p dir=""rtl"">רבה אמר שנחלקו האם הבטה בהפקר קונה. </p><p dir=""rtl"">רבא אמר דאיכא למימר שלכו&quot;ע קונה, וכאן נחלקו האם חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה.</p><p dir=""rtl"">איכא דאמרי אמר רבא דכו''ע הבטה בהפקר לא קני, והכא בחיישינן לבעלי זרועות קמיפלגי, וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אמר שנחלקו בחיישנן לבעלי זרועות.</p>"	בבא מציעא קיח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח: 1 להוציא זבל לרה&quot;ר, לשרות ולגבול טיט ולבנים ברה&quot;ר, להביא אבנים לבנין לרה&quot;ר, האם מותר? וכשהזיק האם חייב בתשלומים?	"המוציא זבל - המוציא מוציא והמזבל מזבל, ר' יהודה אומר שתקנת עזרא שצוברו ל' יום כדי שיהיה נישוף ברגלי אדם ובהמה ואם הזיק פטור.<p dir=""rtl"">לגבול וללבן - טיט מותר, אבל לבנים אסור.</p><p dir=""rtl"">להביא אבנים - המביא מביא והבונה בונה ואם הזיק חייב, רשב&quot;ג אומר אף מתקן מלאכתו ל' יום ואם הזיק פטור מלשלם.</p>"	בבא מציעא קיח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח: 2 מי סובר שכל מי שעושה ברשות והזיק פטור מלשלם (3)?	"ר' יהודה דתניא כל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברה''ר אם הזיק חייב לשלם ורבי יהודה פוטר (ולכאורה אם כן זו תיהיה אף סברתו במה שפטר בנר חנוכה ששרף).<p dir=""rtl"">רשב&quot;ג שאומר גבי הבונה ברה&quot;ר אף מתקן מלאכתו לפני ל' יום.</p><p dir=""rtl"">ר' שמעון גבי המעמיד תנור בעליה והרחיק כשיעור שת&quot;ק מחייב ור&quot;ש אומר לא אמרו כל השיעורים הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם</p>"	בבא מציעא קיח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח: 3 החצב שמסר לסתת, הסתת שמסר לחמר, וכד' אם הניח אבן על הדימוס והזיקה, מי חייב?	חצב שמסר לסתת וכד' מי שקיבל לידו מתחייב בתשלומים והשני נפטר. לאחר שהניחה על גבי הדימוס, אם זה בקבלנות כלום חייבים, ובשכירות, רק האחרון חייב, (ובירושלמי איתא פטורים, ואולי זה טעות דפוס שגם בתוספתא איתא כולן חייבים).	בבא מציעא קיח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח: 4 שתי גינות זו על גב זו וירק בינתים למי שייך הירק וכיצד הלכה?	"בעיקרו - לכו&quot;ע לעליונה. <p dir=""rtl"">בנופו - ר' יהודה אומר של תחתון שאם ירצה למלאות גנתו אין כאן ירק ולא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו, לר&quot;מ של עליון שאם ירצה ליטול עפרו אין כאן ירק, וכיון שאין שניהם יכולים למחות רואים מהיכן חי והינו מהעליון, דשדי נופו בתר עיקרו. ר&quot;ש אומר כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול בלי שיאנס [בירושלמי איתא י' טפחים] שלו והשאר של תחתחון. בעי רב ענן ואיתימא רבי ירמיה מגיע לנופו ואין מגיע לעיקרו (מגיע לעיקרו ואין מגיע לנופו) מאי תיקו.</p><p dir=""rtl"">אמר אפרים מקשאה תלמידו של ר&quot;ל הלכה כר&quot;ש [ובירושלמי איתא משמו שיחלוקו (מסתפק כיצד לפסוק)]. </p>"	בבא מציעא קיח:		
